מעט אודות פסטיבלים מוזרים ומשונים באיטליה
מאת: יעקב פורת
השפעת מסורות פאגניות על מסורות נוצריות
קהילות רבות באיטליה הקתולית מקיימות פסטיבלים וקרנבלים המשלבים בהם מסורות ומנהגים שבעיקרם זרים לנצרות הקתולית המסורתית. ניתן לראות שילובים מרתקים ומוזרים בנוסף לאיטליה גם במדינות קתוליות אחרות באירופה דוגמת ספרד וכן בחלק ממדינות דרום אמריקה. המסורות, חלקן פגאניות קדומות וחלקן התפתח כתוצאה מהחוויות הקולקטיביות שחוותה הקהילה במהלך ההיסטורי של קיומה. במרכזם של קרנבלים ופסטיבלים רבים באיטליה עומדים מנהגים ומסורות עתיקות, מתוארים אסונות קשיים ומשברים שהתרחשו בעיר או בקהילה ובזכות מחוללי ניסים יחידי סגולה העיר והקהילה ניצלו. השפעתם של כל אלה ניכרת גם היום על דפוסי המנהגים ועל והמאפיינים הייחודיים של החגיגות והטכסים דוגמת שלושת האירועים המובאים בהמשך.
פסטיבל לוכדי הנחשים בעיר קוֹקוּלוֹ בחבל אברוצו (Abruzzo).
פטרונה הנוצרי של העיר קוֹקוּלוֹ (Cocullo) הנמצאת בחבל אברוצו באיטליה, מוכר בקרב הקהילה הקתולית המקומית כפטרון הכנסייתי המגן על התושבים מפני שתי צרות שהקשר בינהן כנראה מקרי בלבד: הגנה מפני הכשת נחשים ומניעה וריפוי כאבי שיניים !
לכבוד חגו של הפטרון "סן דומניקו אבטה" (San Domenico Abate), מתקיים בעיר מידי שנה האירוע הססגוני "פסטיבל לוכדי הנחשים", אלה חגיגות המוקדשות כולן לסגולותיו המסורתיות של הפטרון.
הפסטיבל המוזר מתחיל בטכס המוני בכנסייה כשלוכדי הנחשים מגלים את פסל הקדוש מגלימתו ומכסים את כולו בנחשים חיים המתפתלים בחלק התחתון של הפסל. הפסל נישא בתהלוכה מרשימה לצלילים הבלתי פוסקים של פעמוני הכנסייה. בראש התהלוכה הייחודית צועדים הלוכדים נושאי הפסל ואחריהם מאמינים רבים לצד נשות הכפר הנושאות עוגות ומטעמים כסמל לחסד ולמתן לנזקקים. האירועים מגיעים לשיאם כאשר הנחשים המתפתלים מרגלי הפסל עולים במעלה גוף הפסל עוטפים את צווארו ואת ראשו של הפסל. עליית הנחשים מעלה מהווה סימן שמשאלות התושבים התקבלו על ידי הפטרון. היה והנחשים לא עלו במעלה הגוף ולא הגיעו אל ראש הפסל, אזי על פי המסורת מדובר בסימן לא טוב, אות של אכזבה גדולה. זהו אירוע ייחודי למקום מוזר שאין דומה בשום מקום אחר בעולם.
מלחמת התפוזים בקרנבל של העיר איבראה (Ivrea).
העיר איבראה הממוקמת בפרובינציית טורינו שבצפון מערב איטליה, מתגאה בקרנבל הייחודי שלה המשמר מסורת עתיקה מימי הביניים שחודשה במחצית הראשונה של המאה התשע עשרה. בחגיגות בפסטיבלים ובקרנבלים ובתהלוכות שנערכו בימי הביניים, בנות איבראה נהגו לזרוק על הבנים ממרפסות הבתים פרחים, קונפטי ולמרבית הפלא גם תפוזים! זריקת התפוזים היתה בעיקרה רצון הבנות למשוך אליהן את תשומת לב הבנים שהשתתפו בתהלוכה. פגיעת תפוזי הבנות לא הותירה בידי הבנים ביררה אלא "להשיב אש" ולזרוק חזרה את התפוזים אל החלונות והמרפסות, ישר אל הבנות "שהתחילו". כך למעשה נולדה מלחמת התפוזים של איבראה המתקיימת מידי שנה.
זוהי חגיגה מוזרה היתולית ואגרסיבית שבמרכזה כמה שיותר תפוזים יושלכו על משתתפי האירוע כך ייטב וכך יהיה יותר שמח. בכל רחובות מרכז העיר נזרקים התפוזים נוטפי המיץ ובכל "אזור קרבות" ניתן למצוא "אי של שפיות", מקום נטרלי שלשם לא יזרקו התפוזים, זוהי פינתם של התיירים הרבים המגיעים לקרנבל המוזר והייחודי.
חגיגות / תהלוכת הקרון המתפוצץ בפירנצה (Firenze).
בחגיגות הקרון המתפוצץ הנערכות בפירנצה בחג הפסחא בפירנצה מעלים על נס את שובו של תושב העיר פזינו דה-פאזי, Pazzino de Pazzi ממסע הצלב לירושלים. על פי המסורת פזינו דה-פאזי שב מירושלים כשהוא מביא עימו אבני חלמיש שנלקחו מכנסיית הקבר בירושלים, אבנים הידועות באמונה הנוצרית כאבני "האש הקדושה". לתהילת קדושת האבנים השמורות כיום בכנסיית "שניים עשר השליחים" – "Chiesa degli Santi Apostoli" בפירנצה, מתקיימת בעיר התהלוכה המרשימה והייחודית הנקראת "תהלוכת הקרון המתפוצץ" – באיטלקית Scoppio del Carro.
בראש התהלוכה המתקיימת ביום א' של הפסחא נע קרון ענק בגובה עשרה מטר כשהוא עמוס במטען עצום של זיקוקים, נפצים ואמצעים פירוטכניים זוהרים-רעשנים נוספים. אחרי הקרון הנגרר על ידי שור לבן המקושט בפרחים צועדים עשרות גברים המחופשים לחיילים רומיים רגליים ורכובים ותזמורות כלי נשיפה רועמות. כשהקרון מגיע אל פּיָאצָה דֶל דוּאוֹמו הזיקוקים נורים במטחים רועשים המסמלים את "האש הקדושה" הנוצרת מאבני החלמיש. הפיצוצים נמשכים כעשרים דקות כשהם המאירים את רחבת הקתדרלה ואת שמי העיר באורות צבעוניים. לצד הזיקוקים, מתפוצצים מתוך הקרון נפצים שונים המוסיפים רעש משלהם להמולה ולהתרגשות הכללית.
על פי מסורתם של תושבי פירנצה, האש והאור המבורכים הנובעים מהקרון המתפוצץ, מבטיחים יבול וקציר טוב, חיי קהילה אזרחיים יציבים, ועסקים טובים.
אלה רק חלק מאותם פסטיבלים וקרנבלים מוזרים המתקיימים לא רק באיטליה אלא גם במדינות רבות באירופה המודרנית.
הוספת תגובה